ייפוי כוח מתמשך לבני הגיל השלישי

אפוטרופסות אינה גזירת גורל - אפשר גם אחרת

 

אחד החששות הגדולים ביותר של בני הגיל השלישי הוא אובדן עצמאותם ושליטתם על חייהם.

לא ניתן להתעלם מהעובדה כי רבות ממחלות הזיקנה מובילות לאובדן, כזה או אחר, של העצמאות – אם ביכולת לקבל את ההחלטות ואם ביכולת לבצען.

לא רק מחלות כדוגמת אלצהיימר ודמנציה פוגעות בעצמאותו של האדם אלא גם מחלות אחרות המצריכות אשפוזים, סיעוד וכדומה אשר מובילות להאטה או קשיים ביכולת קבלת ההחלטות שלהם או ביצוע הפעולות בפועל.

הפתרון היחיד עד היום היה מינוי אפוטרופוס. בכך הפך האיש המבוגר מאדם פעיל וכשיר שסבל לעיתים רק מהאטה או קושי לאדם נעדר כושר משפטי ושליטה להחליט בענייניו שנמצא תחת שליטה של אפוטרופוס ותחת פיקוח בירוקרטי לא פשוט (ובדרך כלל מיותר) של האפוטרופוס הכללי ובית-המשפט. מדובר בפתרון קיצוני, לא הכרחי ברוב המקרים שעכשיו ניתן להימנע ממנו.

חתימה על ייפוי כוח מתמשך תעניק את השקט הנפשי המתבקש לדעת שגם כאשר תחול האטה, קוטי ואף אובדן היכולת לחלוטין חיי האדם ימשיכו להתנהל - כפי שהיה רוצה, על ידי הקרובים לו שהוא סומך עליהם ולפי ההנחיות שהוא נתן.

חשוב להדגיש שייפוי הכוח המתמשך אומנם מחליף את הצורך באפוטרופוס אבל בניגוד לאפוטרופוסות הוא אינו שולל את הכשרות המשפטית של המבוגר. נהפוך הוא – האדם נשאר בעל היכולת להחליט ולהורות, כל עוד הוא יכול, ואפילו אם הדבר מגיע לבירור משפטי הרי שהעדיפות תהיה תמיד לשמוע את דעתו של האדם והיא זו שתנחה ותקבע.

ייפוי הכוח המתמשך הוא כלי גמיש בו האדם עצמו הוא שקובע מתי הוא נכנס לתוקף ומתי תוקפו פג ויכול לשמש גם לתקופות של "אי כשירות זמנית" – במצבים קשים וזמניים של פציעה, מחלה, אי-הכרה, חוסר צלילות ואשפוז.

יתרון נוסף לייפוי הכוח המתמשך הוא אי התלות בבתי המשפט, בענייני השגרה, ובאפוטרופוס הכללי (לדוגמא בהגשת הדו"חות השנתיים) – דבר שחוסך טרחה, זמן ופרוצדורות ארוכות ויקרות.

ייפוי הכוח המתמשך לא יפתור את מצוקותיהם של בני הגיל השלישי. הוא לא ימנע מהם לחלות ולעבור מצבים קשים של חוסר תפקוד – אבל במצבים הללו הוא עשוי לחסוך להם ביורוקרטיות ומצבים של חוסר אונים ולשמור על עצמאותם ושליטתם המקסימאלית בחייהם.